וְעַתָּ֡ה שְֽׁלַֽח־לִ֣י אִישׁ־חָכָ֡ם לַעֲשׂוֹת֩ בַּזָּהָ֨ב וּבַכֶּ֜סֶף וּבַנְּחֹ֣שֶׁת וּבַבַּרְזֶ֗ל וּבָֽאַרְגְּוָן֙ וְכַרְמִ֣יל וּתְכֵ֔לֶת וְיֹדֵ֖עַ לְפַתֵּ֣חַ פִּתּוּחִ֑ים עִם־הַֽחֲכָמִ֗ים אֲשֶׁ֤ר עִמִּי֙ בִּֽיהוּדָ֣ה וּבִֽירוּשָׁלִַ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֵכִ֖ין דָּוִ֥יד אָבִֽי׃
גן נעול
(דהי"ב ב, ו) "ועתה שלח לי איש חכם לעשות בזהב ובכסף ובנחושת ובברזל ובארגון וכרמיל ותכלת ויודע לפתח פתוחים עם החכמים אשר עמי ביהודה ובירושלים אשר הכין דויד אבי". הדבר למד מענינו שיהיה חכם בכל מלאכת מעשה. כי לא ביקש מחירם איש חכם בתורה ובהנהגה, כי לא היה צריך אליו שלמה כי חכמת אלהים בקרבו. גם חורם איש נכרי, לא למד חכמת ישראל. ואיך יקח חכם? אבל ביקש ממנו חכם במלאכת מעשה וכן "עם החכמים אשר עמי", גם זה על חכמי מלאכת מעשה. והוא למד מענינו:
גן נעול
הכלל הט"ז: אעפ"י שההנהגה העליונה מתוארת בתארי החכמה מטעם שבארנו, לא נוכל לתאר למבין בסוד דרכי ה' בתאר "חכם", שהרי כבר בארנו בכלל הי"ב שלא יפול תאר "חכם" זולתי על הנוהג במעשיו כפי דרכי החכמה שאסף אל נפשו. ולפי שאין דרך הנהגה לאדם בכמו אלה, שהן מפעלות תמים דעים, לכן אין לתארו בעבור ידיעתו אותם בתאר "חכם", וכמו שבארנו (שם חלון י"א), אבל יתואר היוצר ב"ה בתאר "חכם", בעבור ההנהגה העליונה הזאת, בעבור שיש בכל ענין דבר והפוכו, וברצונו ב"ה יוכל לעשות כחפצו. ולפי שנוהג בדרכי החכמה מתואר "חכם". ואם על דרך משל נאמרו הדברים וכמו שבארנו (שם חלון ח'), וכן יתואר השם ב"ה בתאר זה, בעבור מעשיו בשמים ובארץ, לפי שבחר במדת החכמה ועל פיה תקן כל המעשה מראשית ועד אחרית. וכן לא יתואר האדם בתאר "חכם" סתם בכתבי הקדש, בעבור שהוא אָמָּן1עיין "חכמה ומוסר" להרב שמחה זיסל זיוו (קלם) ח"ב עמ' נד, אפשר שהעתיק הרעיון מכאן, שלא נקרא "חכם" אלא "טעכנאלאג". ובקי בכל מלאכת מעשה, או בעבור שיודע החכמות הלמודיות והטבעיות ומתעסק בהן, מטעם שבארנו (שם חלון י"א). אבל כשיזכירו כתבי הקדש האיש העוסק בחכמות הנזכרות, יכתבו אצלו במה חכמתו, כמו (ישעיה מ, ב) "חרש חכם", (דהי"ב ב, ו) "חכם לעשות בזהב ובכסף", להבדילו מ"חכם" סתם המורה על הנוהג במנהגיו כפי חֻקֵי חכמת השם. וכן מי שאסף חֻקֵי החכמה אל נפשו, אלא שאינו נוהג מנהגיו על פיהן, גם הוא לא יתואר "חכם", לפי שאין התואר זהז נופל לעולם אלא על הנוהג במנהגיו על פי החכמה, וכמו שבארנו (שם חלון א' י"ב וט"ו).